פסק-דין בתיק ע"פ 5700-09-11

1.     המערערת הגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופט מוחמד מסארווה) מיום 31.7.2011 במסגרת תיק צ"א 35991-04-11 ולפיה הותלה תוקפם של שני צווי הריסה מינהליים שהוציאה המערערת ביום 26.4.2011 בקשר לבניה שבוצעה ללא היתר כדין על המקרקעין הידועים כחלקה 9 בגוש 20372 אשר בישוב ברטעה.

בית המשפט קמא בהחלטתו קבע כי כניסת הצווים לתוקף תהא רק ביום 1.9.2012.

2.     יודגש כי בית המשפט קמא דחה את בקשת המשיבים לביטול צווי הריסה וקביעה זו הפכה חלוטה משלא הוגש ערעור מטעם המשיבים בנושא.

3.     השאלה היחידה העומדת להכרעה היא האם יש לבצע את צווי ההריסה המינהליים באופן מיידי או להמתין עד ליום 1.9.2012 על מנת לאפשר למשיבים להשיג היתר כדין ולהכשיר בכך את הבנייה הבלתי חוקית.

4.     עיון בהחלטת בית משפט קמא מראה כי המניע לאורכה שניתנה למשיבים היא מצוקת הדיור בישובים הערביים, (סעיף 19 לפסק דינו של בית משפט קמא) הידועה לבית משפט קמא כמתואר בהחלטתו גם מתוקף כהונתו כראש רשות מקומית וכיו"ר ועדת        מקומית-מרחבית בעבר והוא קובע כי "בנסיבות המקרה ולנוכח העובדה שקיים סיכוי להכשרת המבנים בטווח שנה מהיום, אני מורה לעכב את ביצוע צווי ההריסה למשך 12 חודשים".

5.     בדיון בפניי העריך ב"כ המשיבים כי רק בתוך שישה חודשים הם יוכלו לקבל היתר ולמעשה בנתונים אלו נשאלת השאלה האם די בקיום "סיכוי" כהגדרת בית משפט קמא על מנת להתלות צו הריסה מינהלי והאם במקום בו יש מצוקת דיור יש להמתין 12 חודשים לעד שתוסדר הבניה הבלתי חוקית. זה השלב בו חשוב להזכיר את עובדות המקרה, כל אחד מהמשיבים הקים "מבנה שלד בן קומה אחת+עליית גג בשטח של       כ-120 מ"ר ללא היתר בניה" כמתואר בצווי ההריסה והתמונות, המבנים אינם מאוכלסים.

6.     לאחר ששמעתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל ויש לבצע את צווי ההריסה המינהליים תוך זמן קצר.

תופעת הבניה ללא היתר ובהיקפים כה גדולים הפכה למכת מדינה ולא במקרה התווסף לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 סעיף 238א' שנועד לתת בדרך של הוצאת צו הריסה מינהלי, אמצעי מהיר ויעיל להילחם בפורעי חוק בתחום זה.

לעיתים גם כשמדובר בעוברים על החוק, אין טעם בביצוע צו ההריסה באופן מיידי כאשר היתר הבניה המתקבל בדיעבד נמצא בהישג יד ואפנה בענין זה לפסק דינו של השופט     א' א' לוי:

"...לבסוף, הצפי כי היתר בניה לא יינתן בעתיד הנראה לעין נוכח מיקומו של הנכס, הנו שיקול רלוונטי (רע"פ 9432/08 האשם סאלימה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.12.2008)), והרי כבר נקבע כי צו הריסה הוא אמצעי חשוב לאכיפה היעילה של דיני התכנון והבנייה, ועל כן לעיכוב ביצועו צריך להידרש במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד (רע"פ 1288/04 נימר נ' יושב ראש הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים פ"ד נח(2) 385, 388 (2004)).", רע"פ  9063/09 חב' סאנסט ביץ' נהול חופים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה.

7.     יש לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי רק "במקרים חריגים ויוצאי דופן" ואין זה המקרה. אין הצדקה לאפשר למי שבנה בית מגורים בשטח של כ-120 מ"ר ללא היתר, להסדיר את המפגע במשך 12 חודשים ויותר. לכך אוסיף כי אין מחלוקת כי הבניה למגורים נעשתה על מקרקעין שייעודם חקלאי ולא ניתן לאשר בניה למגורים מכח התוכניות החלות על המקרקעין כיום.

8.     בקשות שהגישו המשיבים לקבלת היתרי בניה נדחו ע"י הוועדה המקומית עירון ביום 5.7.2011 מאחר והיוו "סטיה ניכרת לענין תכליות מותרות באזור החקלאי ע"פ תוכנית ג/400", (ראו נספח ה' לערעור). תוכנית מתאר ענ/983/מ/391 מכוחה מצפים המשיבים לקבל היתרים, טרם הופקדה בשל אי מילוי התנאים להפקדתה (ראה מכתב מתכננת המחוז נספח ו1 לערעור) וגם הניסיון לפתור הבעיה התכנונית בדרך של תוכנית מפורטת, מותנה בקיום תנאים רבים ובשיתוף פעולה של גורמים שונים שמועד התממשותם אינו ידוע (ראו החלטת הוועדה המקומית בנושא מיום 5.7.2011 נספח ז' לערעור).

9.     בנסיבות אלו יש להעדיף את האינטרס הציבורי והסדרת הבניה הבלתי חוקית בדרך של ביצוע צווי ההריסה, מן הראוי להזכיר כי מדובר למעשה גם בפגיעה בהשלטת החוק ואפנה לפסק דינו של הש' י' דנציגר מיום 10.8.2011:

"עמד על כך הנשיא שמגר בהקשר הקונקרטי של עבירות תכנון ובניה: "בניה שלא כדין היא לא רק תופעה, החותרת תחת התכנון הנאות של הבניה, אלא השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת החוק. מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק'" (ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים, פ"ד לח(1) 494, 500). עוד נאמר לעניין זה: "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט" (ע"פ 9178/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 - המשנה לנשיא אלון; וראו גם רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "אונו", פ"ד נו(3) 49, 59; רע"פ 11920/04 נאיף נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בג"צ 5493/08 חטיב נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה (לא פורסם), פסקה ו')" בג"ץ 5377/09 רגבים נ' שר הבטחון , מר אהוד ברק, תק-על 2011(3), 2467 , 2469 (2011).

10.                        מצוקת הדיור בישובם של המשיבים, אינה יכולה לשמש הצדקה לעבור על החוק, הזכות לקורת גג לזוגות צעירים היא זכות חשובה כקביעת בית משפט קמא, אך אין לממשה בדרך של פגיעה בחוק.

11.[בטרם סיום אבהיר כי המשיבים הצהירו כי אינם עושים שימוש במבנים שנאטמו כמצוות בית משפט קמא, כך שלא מדובר בפינוי אנשים מבתי מגוריהם אלא לכל היותר אם ייהרסו המבנים ולאחר מכן יתקבל היתר, מדובר בנזק כספי שייגרם למי שבחר במודע להפר את החוק ואין לו אלא להלין נגד עצמו].

12.                        לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את הערעור ומורה כי יש לבצע את שני צווי ההריסה המינהליים, שהוצאו ביום 26.4.2011 בקשר לבניה שבוצעה ללא היתר כדין על המקרקעין הידועים כחלקה 9 בגוש 20372 אשר בישוב ברטעה.

המשיבים יהיו רשאים עד לא יאוחר מיום 24.12.11 לבצע את ההריסה בעצמם ואם לא יעשו כן עד לאותו מועד תהא רשאית המערערת לבצע את הצווים בעצמה תוך 60 יום לאחר מכן ולחייב את המשיבים בעלויות ביצוע צווי ההריסה.

בהתאם לבקשת הצדדים, לא נקבע מועד לשימוע והמזכירות תשלח להם את פסק הדין בדואר.